מאת: יונית רוזנפלד- להיות אמא מאושרת, מנחה ומלווה אימהות לחיים שמחים ומאושרים

אני אמא לשתיים!! כמה כיף כמה מאתגר.

השבוע הרגשתי את זה ממש!

הייתי חולה, דלקת בגרון, מחוברת למיטה ולאנטיביוטיקה שהפכה לחברתי הטובה

וחום 39 מעלות.

אם רוצים לגרום לי להיות עצובה- כל מה שצריך הוא לכבול את ידי ולמנוע ממני

לזוז. אני מודה שלא קל לי לנוח ושאני חייבת להרגיש שאני בתנועה.

זה בדיוק מה שהיה.

לא יכולתי לזוז, כאב לי הראש, היו לי סחרחורת,

אפילו טלוויזיה לא הצלחתי לראות, שלא נדבר על לאכול או לשתות- כל הגוף שלי כאב.

הדבר הכי כואב הוא שלא יכולתי לגעת בבנות שלי במשך שלושה ימים.

שלושה ימים הייתי בחוסר שליטה מוחלטת.

לא הלבשתי, לא החלפתי, לא שיחקתי, לא הרחתי, לא חיבקתי ולא נשקתי אותן.

לא ישנתי בלילה אבל ישנתי כל היום!!

שמעתי את הבנות בוכות, צוחקות, אוכלות, משחקות- וכל מה שרציתי הוא לחבק אותן.

היו לי מליון ואחת משימות לעשות- והכל נשאר כמו שהיה

ואני? רק רציתי לחזור להיות בריאה!

ביום הראשון כעסתי, בכיתי, למה דווקא לי?

אבל ביום השני הכרחתי את עצמי ליהנות מהמנוחה.

כנראה זה מה שאני צריכה. כנראה הגוף אותת לי שזה מה שאני זקוקה לו עכשיו.

אז נשמתי עמוק, החלטתי שאני משחררת, הכל יחכה, הכל בסדר, הבנות שלי בידיים טובות, אבא שלהן אלוף ויכול להסתדר, מה גם שיש את עזרת חמתי וחמי ומקסימום אלין ורומי יתגעגעו אלי קצת- לא קרה כלום.

 

מאותו הרגע שהחלטתי שאני מסכימה לעצמי לנוח- התחלתי ״להנות״ מהשקט.

כל הקולות שהיו לי בראש על כל אותן משימות- שקטו

כל ייסורי המצפון שאני לא עם הבנות שלי כמו שאני רוצה- נעלמו

הכעסים על כך שאני חולה דווקא עכשיו-התאדו

ואני.. נחתי ובעיקר עשיתי- כלום

 

מה אני אגיד לכם? הייתי באמת זקוקה לזה.

כשהחלטתי לשחרר ראיתי כמה טוב יש סביבי...

צברתי שעות שינה, המשפחה שלנו עזרה לנו והוכיחה לנו שוב שיש לנו על מי להישען, רועי בעלי תפקד מדהים, הבנות שלי נהנו מכל רגע ואפילו בקושי היה בכי מיותר.

ראיתי כמה הכל בסדר ושאין צורך להיות לחוצה.

 

אני מאמינה שבכל דבר שנראה כבעיה או קשה- אפשר למצוא בו את הטוב או לפחות לצאת מחוזקים.

 

הערכתי את הבריאות וכמה שהיא ערך עליון.

למדתי לשחרר שליטה, ראיתי כמה אהבה תומכת יש סביבנו וצברתי אנרגיות. למדתי שמותר לי לנוח!

 

כשקמתי מהמיטה והדלקת בגרון עברה, רומי ואלין קיבלו אימא סופר אנרגתית ורגועה. אמנם נשקתי אותן כאילו אין מחר אבל נהנינו מכל שנייה יחד.

 

חזרתי לעצמי ולמטלות שלי בסופר אנרגיה ואפילו הספקתי יותר מהמתוכנן.

שאני הולכת לנעוץ לי ביומן תוספת של זמן מנוחה ושאני צריכה להקשיב לגוף שלי ולא לעשות כלום לפעמים ושכן מותר לאמא להיות לפעמים חולה